על עדן >> תחנות חיים > שחיה > בי"ס > תיאטרון > צבא > חוגים > בת-מצוה > פורים > טיולים>
עדן נולדה ביום כ״ה בחשון תשס״א , 23 נובמבר 2000 , גרה במודיעין ונולדה בבית חולים ליס בתל אביב.
גדלה בעיר מודיעין, בת אמצעית להוריה ואחות להדר ילידת 1996 ונוגה ילידת 2004.
בילדותה למדה עדן בבית הספר יח"ד מודיעין (בית ספר משלב בין דתיים וחילוניים) עד סוף כיתה ט', ומשם, בכיתה י', עברה לתיכון מו"ר עקב העומס בשחיה (9 אימונים בשבוע) ועקב קירבת תיכון מו"ר לבריכת השחייה ולבית.
עדן שחתה מגיל 6 באגודת 'מכבי פארק המים רעות' והייתה שחיינית תחרותית בנבחרת ישראל עד גיל 19. המשחים החזקים שלה היו 100 ו 200 מטר גב , 200 ו-400 מטר מעורב אישי וגם משחי "מים פתוחים" ל-5 ק"מ ו-10 ק"מ.
עדן היתה תלמידה מצטיינת, למדה בתוכנית בר-אילן ובתיכון בחרה בלימודים מוגברים של 5 יח' בפיזיקה, מתמטיקה, תיאטרון ואנגלית.
עדן תכננה לשרת כספורטאית מצטיינת, כמו רבים מחבריה, ואח"כ לנסוע לארה"ב ללמוד בקולג' עם מלגת שחייה. אך כשעברה גיבוש לקורס טייס, בחרה עדן להתגייס לשירות משמעותי בצבא. זו היתה החלטה מאד לא קלה ובדצמבר 2019 התחרתה באליפות הארץ האחרונה ונפרדה בדמעות מהספורט אותו אהבה כל כך. בינואר 2020 התגייסה לקורס טיס ואחר מספר חודשים עברה לחיל תותחנים והוכשרה ושירתה כלוחמת ומפקדת צוות ביחידת רוכב-שמיים – יחידת חי"ר מובחרת של חיל תותחנים המטיסה מטוסים ללא טייס.
ה"ערכים" של עדן נימרי:
מצוינות והתמדה: עדן היתה שואפת למצוינות לא על מנת להשוויץ ולהראות שהיא מנצחת את האחרים, אלא כדי לשפר את עצמה ולהציב לעצמה אתגרים. לדוגמא בגיל 5 הגננת סידרה בספריה כרטיסיה ואמרה שמי שיקרא ויחליף 10 ספרים יקבל מדליה "תולעת ספרים" (מקרטון), עדן החליטה ואמרה בבטחון שהיא הולכת להחליף 100 ספרים ולא רק 10, וכך היה. היא שמה למטרה וכל יום היתה קוראת ספר אחר עד שכשהגיעה ל 100 ספרים קנינו לה מדליה אמיתית מזהב והיא היתה מלאה בגאווה שעמדה במשימה שהציבה לעצמה. עדן היתה מתמידה ולא פורשת באמצע מדברים שהחלה, כך התמידה באימוני השחיה עד גיל 19 על אף הקשיים בדרך. עדן היתה נותנת תשומת לב רבה לתהליך לקיחת החלטות (כמו בחירת מגמה בבי""ס או תפקיד בצבא ועוד) – זה לא היה לה קל, היא לא החליטה כלאחר יד אלא הייתה מרבה לדבר ולהתייעץ עם חבריה ומשפחתה ואף להכין טבלה של בעד/נגד. אולם מרגע שהיא לקחה החלטה היא היתה "מתמסרת" להחלטה ולא עוסקת בחרטות. לדוגמא בגיל 19 כשנפרדה בדמעות מהשחיה שכה אהבה לטובת שירות משמעותי היא כתבה "עם כל הקושי אני שלמה איתה ויודעת שזו ההחלטה הנכונה עבורי"
חברות: ערך החברות היה חשוב מאד לעדן. היא דאגה לפתח מעגלי חברויות שונים בבית הספר, בשחיה, במגמת התיאטרון, בצבא ועוד. עדן היתה ה"דבק" בחבורה ומספרים עליה שגם בתקופות כשהחבורה כבר התרחקה וכולם עסוקים (בצבא או שחיינים שיצאו ללמוד בחו"ל) , עדן היתה מתעקשת ליצור מפגשים בסופי שבוע על מנת לחזק את הקשר
אהבת חינם: מישהו מהלוחמים שהיה עם עדן במסלול רוכ״ש סיפר שבמהלך המלחמה היו לו שעות רבות לחשוב, והוא ניסה לזקק ׳מי היתה עדן׳, הוא סיכם בכך ש ׳עדן היתה אדם שפיזר אהבת חינם׳. לדוגמא כשחזרו התצפיתניות החטופות מהשבי סיפרו ש 5 מהן סיימו קורס והגיעו חדשות למוצב נחל עוז ביום חמישי 5.10 ושם במגורים עדן (שלא הכירה אותן, לא היתה מפקדת שלהן ואפילו לא מאותו חיל) ניגשה אליהן עודדה אותן שיצליחו ב'חפיפה' ואמרה שכבר נגמר ה "דיסטנס" והראתה להן היכן החדר של רוכ"ש ואמרה שהן יכולות לפנות אליה בכל מה שצריכות. לאחר 477 ימים בשבי הן זכרו היטב את שיחת העידוד הזו של עדן מאחר והייתה כה משמעותית עבור חיילות צעירות
סובלנות: עדן ניחנה בסובלנות וחמלה. עדן למדה רב השנים בבית ספר יח"ד המשלב בין דתיים וחילוניים ומחנך לסובלנות. בצבא מספרים שהיא היתה מתחרה עם חיילים דתיים מי זוכר יותר טוב את נוסח התפילות. במגמת התיאטרון בתיכון היא היתה עוזרת ומייעצת לילדים שהתקשו גם כשהיו מקבוצות אחרות, ובצבא כקצינה היתה מקרינה אמפטיה ועוזרת לחיילים/ות
נתינה: עדן ניחנה ביכולת נתינה וראית האחר. היתה לעדן חמלה רבה לסובבים אותה, היא היתה מתחברת לאנשים ׳טובים׳ ולא חיפשה קירבה דוקא עם הכוחניים/׳מלכי הכיתה׳. היא עזרה לכולם ודאגה תמיד לראות גם את הילדים חסרי הבטחון ולהעצים אותם. היתה לוחמת, היתה חומלת ,היתה גם מוחלת לחברות כשרבו והיו לה חלומות גדולים לעתיד, היתה מלח הארץ. דוגמאות: המורה לחנ"ג בתיכון סיפרה שעדן היתה מסיימת מדידות ריצה בזמן מאד מהיר ואז שוטפת פנים ורצה חזרה למגרש לעודד את האחרונות שהתקשו.
אחריות: לעדן היה חוש אחראיות מפותח אותו מימשה גם בשירות כקצינה ביחידה מובחרת. תמיד דאגה לשמור על מקצועיות וחיילות וגם הנחילה זאת לפקודיה. כך בבוקר ה 7 באוקטובר כשקפצו עדן וחיילותיה בפידג'מה מהמגורים למיגונית הן לא שכחו לקחת איתן את הנשק
מנהיגות, בעוז ובענווה: עדן היתה דמות של מנהיגה, כבר בכיתה ו' שימשה כיו"ר מועצת התלמידים והובילה פעילויות רבות וגם בצבא הראתה מנהיגות. ראש הענף שלה בחיל תותחנים אמר עליה, בטקס נטיעת עץ לזיכרה ב"צאלים", שעדן הפגינה מנהיגות עוז וענווה, מנהיגות תוך שילוב של גבורה אומץ עוצמה וצניעות. הוא הסביר שעוז וענווה אינם 2 ניגודים אלא אצל עדן היו שלובים זה בזה: היא היתה בחורה שקטה , צנועה אפילו נראית קצת שברירית וברגע האמת (בקרב) היא הביאה את העוז שלה לידי ביטוי ברמות שאנחנו לא רואים מאנשים שנראים לנו ביומיום חזקים ו"כל יכולים".
דוגמא אישית: ערך הדוגמא האישית היה חלק בלתי נפרד מעדן גם כילדה וגם כחיילת וקצינה. היא היתה דורשת וגם מראה את הדרך. כך לדוגמא, כקצינה היו לעדן זכויות (כמו לקבל אישור לצאת לחופשה בחו"ל ,לשים לק אדום וכו') אך היא בחרה שלא לנצל זכויות אלו ובכך נתנה דוגמא אישית מול פקודותיה .בבית הספר כשהיתה בכיתה ו' יו"ר מועצת תלמידים, בסעיפי התקנון היא כתבה: ״כל חבר מועצה ישמש בהתנהגותו דוגמא לתלמידי בית הספר, חבר המועצה ישמש אוזן קשבת לחבריו … ״
אומץ: עדן היתה מאד אמיצה. היה לה "עמוד שדרה" פנימי שאיפשר לה לצלוח "כשלונות" ופחות היה לא חשוב לה "מה יגידו עליה" . לדוגמא בצבא לא חששה ללכת לקורס טייס וגם ליחידה מובחרת, ובשחיה היא לא חששה להתחרות גם במשחים מאד מאתגרים כמו שחיה של 10 ק"מ בים. דוגמא נוספת, כשעדן התמודדה למועצת התלמידים בכיתה ד׳ ו ה׳, היא לא נבחרה. אך היא לא התייאשה, לא פחדה ולא חשה בושה אלא התמודדה שוב בכיתה ו׳ ואף זכתה להיות יו"ר מועצת התלמידים
אופטימיות: עדן השתדלה לראות את הצד החיובי, את חצי הכוס המלאה. עדן זכורה לכולם בשל דרכי הנועם שלה והחיוך על פניה. ביום שישי ה 6/10/23 כשהיתה עצובה והחבר שלה עודד אותה בכך שדיברו על העתיד שלהם, היא אמרה לו "עשית לי מהלימון לימונצ'לו". עדן היתה עם חיוך תמידי על פניה וגם כשהיה לה קשה היא שידרה חיוך לעולם. בשחיה עדן היתה מאירה פנים לשחיינים חדשים שהצטרפו מאגודות אחרות ועוזרת להם להתאקלם
– כך גם ב 7 באוקטובר 2023 כשהיתה יכולה להשתמש בנשק שלה להציל את עצמה, בחרה עדן לקחת פיקוד ולהגן על חיילות שאינה מכירה. הערכים שצברה לאורך השנים הניעו אותה לפעול כך גם במצב כה קיצוני. לפעול במנהיגות (לקחת פיקוד במיגונית) תוך מתן דוגמה אישית (ללכת קדימה לפתח ממנו מגיעים המחבלים) לפעול באומץ ואחריות (מול מחבלים רבים, חמושים), פעולה של נתינה ואהבת חינם (להציל חיילות שאינה מכירה ואינה מפקדת שלהן). עדן הקריבה את חייה והצליחה להציל 17 מתוך 29 חיילות במיגונית שבמוצב נחל עוז
יהי זכרה ברוך
לחצו על אחד מהעולמות שעדן אהבה כדי לקרוא ולצפות בתמונות מאותו עולם בחייה:
