סרן עדן נימרי נפלה ביום שבת, כ"ב בתשרי התשפ"ד, ה-7 באוקטובר 2023, בקרב במוצב "נחל עוז". מקום מנוחתה בבית העלמין במודיעין.
עדן היתה שחיינית תחרותית ותכננה לשרת כספורטאית מצטיינת אך כשעברה גיבוש לקורס טייס, בחרה להתגייס לשירות משמעותי בצבא. בינואר 2020 התגייסה לקורס טיס ולאחר מספר חודשים עברה לחיל תותחנים והוכשרה ושירתה כלוחמת ומפקדת צוות ביחידת רוכב-שמיים – יחידת חי"ר מובחרת של חיל תותחנים המטיסה מטוסים ללא טייס. עדן וצוותה שירתו בגבול הצפון אך הגיעו ביום רביעי 4.10.23 למוצב נחל עוז על גבול עזה, על מנת להחליף צוות שיצא לחופשת חג.
בשבת ה-7.10 בבוקר בוצעה מתקפת טרור רצחנית בידי חמאס על ישראל. בשעה 6:30 נשמעו רעשים חזקים של ירי טילים. עדן, יחד עם צוותה (4 לוחמות), רצו עם פיג'מות ונשקים למיגונית הצמודה לחדרי מגורי החיילות.
במיגונית פגשו עוד 24 חיילות (סה"כ 29) לא חמושות של חיל הגנת הגבולות ושל אוגדת עזה (תצפיתניות, סמב"ציות, חובשות, תיקשוב, איסוף ועוד) אותן לא הכירה, כאשר רק צוות רוכ"ש היה חמוש. עדן לקחה פיקוד על הגנת המיגונית ולקחה חסות על כל החיילות ותוך 'פיקוד מלפנים' הכינה מארב למחבלים – עדן התמקמה בפתח הקרוב לכניסת המחבלים ומיקמה את 4 הלוחמות שלה בפתח הקרוב לחדרי המגורים. עדן הרגיעה את החיילות והנחתה את הלוחמות לדרוך כדור בקנה וסידרה כיווני ירי להגנה על המיגונית.
אחת מהניצולות כתבה : "לא הכרתי אותה אבל אני חושבת עליה כל הזמן. כשאני מספרת את הסיפור שלי אני תמיד מדברת עליה. אני תמיד אומרת שמה שהיא עשתה זו פשוט הקרבה עצמית הכי גדולה שיכולה להיות. היא הלכה לבד לכיוון של היריות, של הצרחות בערבית. לדעתי היא גם הראשונה שירתה והצליחה להפתיע את המחבלים. אני יודעת ומרגישה שבזכותה אני פה ואין לי מלים לנחם אתכם. על פי מה שקראתי עליה אני רואה שהיא מתה בדיוק כמו שהיא חיה – הכי טובה שיש, כשהיא נותנת 150 אחוז מעצמה "
ניצולה אחרת סיפרה: "עדן תפסה את הצד השני בכזה קור רח, כאילו היא מנותקת מהסיטואציה שקורית .כל הבנות בהיסטריה, והיא עם הפנים לכניסה. אני זוכרת שהסתכלתי עליה והיה לי קצת רוגע שיש איתנו מישהו. וכשהמחבלים נכנסו ועדן פתחה באש אני הצלחתי לברוח."
בסביבות 7:45 נכנסו מחבלים למיגונית ובזכות המארב שהכינה בחילופי האש נהרגו מחבלים, אך הם היו רבים וזרקו רימונים למיגונית. עדן נשארה לנהל מולם קרב ויצרה "חומת אש" שמנעה כניסתם וכשנגמרה התחמושת נאבקה בהם בידיים. בכך עדן הרוויחה זמן יקר ואיפשרה ל -11 חיילות (4 לוחמות רוכ"ש ו-7 אחרות) לרוץ מהמיגונית לחדרים בהם הן הסתתרו (שם חיכו כ 7 שעות עד לחילוצן בחיים), ובנוסף 7 תצפיתניות נחטפו (6 חזרו בחיים , ו אחת חזרה ללא רוח חיים).
לירי אלבג כשחזרה מהשבי אמרה: "עדן היא מי שאני זוכרת לידי ב 7.10 … ברגע שמתחיל הדיבור על פשיטה עדן אומרת 'חייב להיות נשק במיגונית' … עדהיתה ה'מגן' היא זאתי שעמדה ראשונה בשביל לשמור על האחרות … מתחילות לשמוע ערבית וזה מתקרב. עדן ישר טענה את הנשק והתחיל שם קרב יריות ונזרקו רימונים למיגונית … עדן היתה במטרה אחת להגן לשמור להציל … כל פעם חיכתה לראות שמחבל נכנס שהיא לא סתם תירה עד שלעדן נגמרה התחמושת .. היא נאבקה במחבל בידיים ואז הוא ירה בה… "
עדן נפלה בקרב. מתוך 29 חיילות שהיו במגונית, 17 נותרו בחיים. עדן, שחיינית שיכולה היתה לשרת כספורטאית מצטיינת, התנדבה לקורס טיס ולאחר מכן בחרה לשרת כקצינה ביחידת המיוחדת "רוכ"ש". נוחי על משכבך בשלום עדן
YouTube Channel: Remember Eden Nimri
